השנה האחרונה היתה מאתגרת לכולנו .
2024~ הביאה רבים מאיתנו להשלת הישן , למצבי קיצון והתמודדיות עם אתגרים כמותם לא חווינו ,
במשך השנה קבלתי את מלא האור הנדרש על מנת לתפקד כשליחת אור ולהעביר את המסרים וההפעלות לקהילת האור היפה שלנו , במלא ההתמסרות והנתינה פעלנו יחד עם צוותי טלוס לתמוך באנושות .
השבוע , עם הטילים מאיראן והרצח הנוראי של החיילים והאזרחים , חשתי כי אני לא נושמת .
חשתי משב רוח עצום , ובספונטניות נכנסתי לרכב ונסעתי אל המדבר המסטי , ים המלח .
הנסיעה היתה מיוחדת , לקחו אותי לים המלח דרך הרי יהודה , בג׳יפ הקטן שלי בשבילי כורכר ללא רכסים נסעתי ונסעתי בין הרי הגיר ועצי הזית , אט אט נעלמת , הגעתי מדרך לא מוכרת אשר חברה לנקודת מפגש של כיווני אויר .
שם עצרתי , הבנתי כי אני בשום מקום , נשמתי והתבוננתי במרחב הפתוח , איפה אני , לא לא הרגשתי סכנה , הרוח הסתוית מרככת , התיישבתי ונושמת עמוק , נשימות קצביות עוד ועוד .
ואני מרגישה את הגוף שלי מתרחב , ומתרחב .
אני מתמלאת באור ומרגישה כיצד הגוף שלי משתנה לגמרי לא מוכר , אני פותחת את כנפיי , וחשה את גופי כגוף ציפורי , חום גופי עולה ועולה ואני כאש בוערת מרגישה כיצד האש עולה ועולה ועולה
ובוקעת מתוכי , אני משחררת קריאה אדירה לייקום , והכל נעצר , רכות חודרת לגופיי , אני חשה כיצד אור חדש בוקע , השמש נוכחת ומאירה שוב וקרני האור פוגשות אותי , אני חשה כי משהו חדש נולד בתוכי , והיא בוקעת , הפוניקס - יוצאת ממני , וכנפייה עולות מעלה מעלה והיא נעלמת בכדור האור הצהוב - השמש .
אני נושמת , רואה אחרת , יודעת , נכנסת לרכב ודרכי לים המלח .
בשובי הביתה חקרתי מעט יותר על עוף החול.
האגדה על עוף החול מוכרת מתרבויות שונות – מהמיתולוגיה היוונית וממצרים העתיקה, ועד ליצירות פנטזיה מודרניות. ביוונית עתיקה הוא נקרא פוֹינִיקְס, ומכאן שמו באנגלית, פֶנִיקְס. מדובר בציפור אש אגדית הדומה מבחינה חיצונית לטווס. לפי הגרסה הרווחת, היא חיה שנים רבות, עד שהיא עולה בלהבות ונולדת מחדש
בלב המיתולוגיה העתיקה, קיימת ציפור זוהרת המכונה עוף החול, אשר לאחר שריפה עזה במופע של להבות, יוצאת מחדש מאפרה שלה. ציפור מיסטית זו מסמלת לידה מחדש, התחדשות ומחזור החיים הנצחי. אבל מעבר למיתוס מסתתר מסר עמוק יותר, של תקווה, חוסן וכוח להתרומם שוב לאחר התמודדות עם אתגרי החיים. עבור רבים, עוף החול משמש כמדריך רוחני, מלמד אותנו כיצד לקום מהאפר של עצמנו, ללא קשר לנסיבות.
בדומה לעוף החול, אנשים יכולים למצוא נחמה והשראה בחייהם על ידי אימוץ תהליך הקימה מהאפר המטאפורי שלהם. מסע זה מציע הזדמנות עמוקה להשיל שכבות ישנות, לשחרר החזקות ולאמץ תחושת מטרה מחודשת.
על פני תרבויות, עוף החול מתואר כציפור מפוארת שנולדת מחדש באופן מחזורי מהאפר שלה. דימוי זה טומן בחובו סמליות עשירה המהדהדת עמוקות עם החוויה האנושית.
טרנספורמציה: היכולת של הפניקס לקום מחדש מהאפר של עצמה משקפת את הכוח הטרנספורמטיבי של השינוי. בחיינו אנו נתקלים באתגרים שונים, נסיגות ורגעי כאב. ניתן לראות בחוויות אלו הזדמנויות לצמיחה והתפתחות אישית. על ידי הכרה בכך שקשיים הם חלק טבעי מהמסע האנושי, נוכל ללמוד לאמץ אותם כזרזים לשינוי חיובי.
התחדשות: כשם שעוף החול יוצא מאפרה עם כוחות וחיוניות מחודשים, גם אנחנו יכולים להצעיר את רוחנו לאחר שהתמודדנו עם מצוקה. תהליך ההתחדשות כרוך בהסרה של אמונות, הרגלים ודפוסים ישנים שכבר אינם משרתים אותנו. הניקוי הפנימי הזה מאפשר לנו ליצור מרחב לנקודות מבט, רעיונות וחוויות חדשות.
חוסן: היכולת של הפניקס להתרומם לאחר שאכלה בלהבות מדגימה חוסן מול מצוקה. חוסן הוא תכונה המאפשרת לנו לחזור מאתגרי החיים, להתחזק ולהסתגל יותר תוך כדי. על ידי טיפוח חוסן, אנו יכולים לנווט את העליות והמורדות של החיים בחן ובחוזקה.
מחזורי חיים: הלידה מחדש המחזורית של עוף החול מייצגת את מחזורי החיים הטבעיים - לידה, מוות ולידה מחדש. אימוץ המחזורים הללו יכול לעזור לנו לשחרר את ההתקשרות שלנו לעבר ולברך על הרגע ההווה המתגלגל. הבנה זו מעודדת אותנו להרפות ממה שכבר לא משרת אותנו ולאמץ את היופי של ארעיות.
אלו הימים והזמן להעניק לעוף החול בתוכנו לבקוע .
הודייה על החוויה המיסטית וההתעלות .
הנני אוהלת .
Comentarios