זיכרון הנביאה

---

היא הגיע להזכיר לי , כך נפגשנו , בבוקר יום השער , בחורשת העצים על שרידי עיר עתיקת היומין ,אשקלון . 

שם אל מול הים , עומדת אני והשער הקשתי העשוי מאבני חול עתיקות פתוח בפני , הרוח מנשבת וקרני השמש מאירות אל תוך העין השלישית , עיני עצומות ואני נושמת את הרגע המתוק , של פתיחת יום השער הקוסמי 11/11- ״הנני אשר הנני ״ לוחשת אני מרוחי הגדולה , מליבי הנוכח בהודייה . 

ורוח גדולה מגיע ונושבת כך סביבי , ואני חשבה במערבולת של אור, פותחת את עיני , ורואה מתוך השער הקשתי דמות העוברת דרכו אל כיווני , אני מתבוננת ותמהה , ורואה אותה מולי . 

רגליים יחפות , והיא עטופה בגלימה ארוכה בצבע שמים , שיערה אפורי חלקית ועליו תכשיט העשוי מנחושת וקריסטלים , ועל אפה נזם עדין .

בידה מטה , והיא מתקרבת אלי , ועודני נושמת ממוגנת אליה 

היא נעמדת מולי , ומניחה את ידה קדימה אל מול ליבי . 

״אוהבת אהובה , הגעתי לברכך , להראות לך את המשך דרכך 

ולרפא את המכאובים אשר גופך צבר בחודשי השנה .״

אני לא שומעת אלה מקבלת אל תוך מוחי את מילותיה , אני מתבוננת עמוק אל עינה השחורות , עינים אשר מאפשרות לי לצאת אל הקוסמוס אין סופי . 

אני לא מדברת אלה מנידה את עיני . 

״תודה לך , מנבאת העולמות , אני מתמסרת ״

היא מניחה את כף ידה המוארת על הלב המקודשת שלי ועל עוד מקומות מרכזיים דרכם עוברים תדרי האור הגבוהים . 

אני מרגשיה את גופי מתחמם עוד ועוד , 

״את עולה בלהבות , היא אומרת ״

״זוהי להבת התחייה והחיים הנוכחת בתוכי ״ אני עונה וחשה את גופי עולה באש. .

״נשמי אהובה , נשמי את האור את מתרחבת ״

אני נושמת ומרגישה עי העין השלישית נפתחת 

״יש לך משולשים בעין השלישית , היא אומרת בצבע זהב״

אני נושמת 

״מהיכן הגעת״

״הגעתי מהימים ההם העתיקים לפני אלפי אלפי אלפי השנים 

מנבאת הנבואות הנני״

אני נושמת ורואה כיצד היא מניעה אנרגיות עם הידיים , 

״ומה בפיך בשבילי ״ אני שואלת והלב כבר פתוח , אני מרגישה את גופי כעולה מעל פני האדמה . 

היא מספרת ומזכירה לי את זכרונות הימים ההם , ואני רואה אותה איתי פועלות יחד בשירות האור 

״שליחות האור , הינה הקריאה לזמן זה , ואת אהובה נוכחת במעמד של  התמסרות ללא תנאי ,איתך הם שליחי האור הנאמנים בלב טהור אל שבועתם , שבועת הנשמות אשר בחרו להאיר בימים של אפילה ״

אני נושמת ורואה איתי את חברי הקהילה , אנו יחד עומדים במעגל , אלו בעלי הלב הטהור עומדים ותומכים , מודעים לשליחות ומדעים לחשיבות הכלת האורות והנעתם אל האדמה אל שורשי הטבע , אל כל מקום בו קיימת עיוות וחשכה . 

״הגנה מלאה עלייך , בת אור ״ היא אומרת זאת ומבצעת עם ידיים , צורות של גיאומטריה מקודשת המקיפה אותי , אני רואה את קווי המתאר של קרני הזהב , אני רואה את האור ואת ההפעלה והקידוד. 

מעל ראשי אור ענק , שוב אני מתבוננת אל מעבר לקשת אל האופק ומתוך החלון רואה אני את הנבואה 

הנבואה על ישראל ואחדות השבטים, ומנהיגות מיטבית המעניקה לצעירים לדור המוביל את היכולת לבנות לתקומת קהילות הנושאות את אור הסגולה . כחזון העצמות היבשות בימי יחזקאל .   

הנבואה על המאבק של האפילה על אדמת אירופה הישנה , ודרך המאבק יתעוררו שוב העמים הוויזיגוטים , העמים הגרמניים האנגלוסקסים , שבטי אירופה ישובו אל מקורם .

שבטי האפלה ייעלמו ויגורשו  מהאדמה שהיא אינה אדמתם .

הנבואה על העם הצהוב בני סין השבים אל מהותם והם עם השלום, מבטלים כל איום ושליטה . 

הנבואה מראה את חירות בני הפלנטה , כיצד הם שבים אל ליבם , כיצד הם מודעים לאורם , מהלכים בעולם של אור ושלמות הרמונית . 

תם עידן של שליטה וכוחניות , אני רואה ורואה ורואה . 

כיצד הכפר שלנו בטלוס , פותח את שעריו והם מגיעים מכל הפלנטה ומחוץ לה  , ויחד מאירים מרפאים ובוראים עולמות 

במפגש של בני האנוש ובני הכוכבים . 

אלו הימים 

״את הנביאה , כך היא אומרת , את היא זו שרואה ״

אני נושמת והיא עונדת לי שרשרת עם קריסטל אור זהב 

אני מתבוננת אליה ורואה כי גם לה תכשיט שכזה ויודעת את החיבור בנינו . 

   ״הגנה עלייך , בת כוכב מו , הגנה עלייך ואור לשירותך , שירות האנושות ,כי בת הכהן הגדול אדמה הנך , ואנו לשירותך ״

היא נעה לכיוון הקשת עולה ונעלמת באור הגדול הבוקע מתוכה. 

ואני נושמת , יודעת כי אנו עוד ניפגש 

היא מנבאת העולמות . 

כך , זכיתי ביום השער לחוות בנקודת האור באשקלון 

ויחד אנו נשוב וניפגש עם מנבאת העולמות . 

  הנני אוהלת 

שער הקשת באשקלון