בטלוס עיר האור , הפעילות בימים אלו הינה מרובה.
מה קורה במעמקי הפלנטה ?
מה הם עושים שם בני האור הגבוהה במימד החמישי ..
אשתף אתכם , מתוך מסע שלי , היומי בעיר הקסומה המהווה היא את ביתי - טלוס .
עולה במעלה ההר , עם רכבי , אשר יודע בדיוק לאיזה שביל להיכנס , עוצרת ומתחילה לנועה בשביל הלוקח עמוק אל תוך היער , שם עמוק נמצא אחד השערים זאת אני יודעת .
מעמיקה ומנענעת והנה העץ העצום שומר השער , מברך אותי ואני שמה את העין השלישית עליו נושמת את עומקו ושורשיו .
וממשיכה הלאה לנועה והנה הם שלושת השומרים ניצבים איתן הסלעים השומרים .
מניחה את כך ידי ומקבלת קידוד של פתיחת שערים , והשער נפתח ואני יורדת ומעמיקה עמוק אל המערה .
מעמיקה ומעמיקה , יורדת ידיי מגששות את החשיכה.
אדמה אני קוראת ...חבריי היכן אתם ?
אני ממשיכה וחשה אותו איתי , עוד קצת המשיכי אהובה, והנה אור עצום עולה מולי מסונוורת מעט כלא רואה , מרגישה יד מושטת ואני רואה אך ממקום אחר לא מתוך עיני הפיזיולוגיות וראה את הבהירות אשר מתגלה בפני .
אושר לראותך כאן איתנו , בבית , אני שומעת את גאלאתיה אימי , וליבי נמס ומתרחב דמעות יורדות על האהבה האין סופית .
בואי נעמיק אל העיר …
אני חשה את עצמי מהלכת , ועודני מסנוורת כלא רואה , אט אט ממשיכה ומתחילה לראות את האור מתאחד לגופים להוויות .
נשמתי כעין נעצמת לקראת היופי המתגלה בפני , אני רואה אתכם…
״אנו יודעים ״ אני שומעת בתוכי
״אנחנו מטלפתים איתך ״ והפעם את מפעילה את היכולת הרב ממדית שלך לצעוד עמנו בעיר .
זה אחרת מהרגיל אני מנסה להבין , אך לא ניתן להסביר את עצם החוויה .
אני מעמיקה ורואה את הפרחים המאירים , והם חיים ומברכים אותי לשלם , והעצים הנושאים את האורות אך פי כמה וכמה מונים מהימים הרגלים המדיטציות , מה קרה לי אני שואלת
״את עלית שלב אהובה, את בטלוס עם השילוב של גופי האור והגוף הפיזיולוגי שלך ״
האם זה אפשרי
כן בהחלט כאשר את בהתעלות תדרית , באיזון אחד עם גוף, המנטלי רגשי וקריסטלי..
אני נושמת שוב ומעמיקה ורואה את הגנים של הריפוי וגניי התזונה והשביל מתפתל ואני מזהה את המבנים המאירים והם גבוהים כה גבוהים , המבנים המקיפים את העיר כולה
טלוס צמחה ..אני שואלת
״אכן כן ״ בעשור האחרון באלפי נשמות חדשות וכן יש לנו אורחים מבסיס הפליאדים עם משפחותיכם הרבות , ואורחים מעריי אור נוספות המגיעים ללמוד כיצד הצלחנו לפתח תקשורת כה נוחה עם תושבי פנים הפלנטה .
עם נשמות למוריה .
ווא אני נפעמת , העיר ממש אחרת , אכן איילת לך ניתנה הזכות לראות בראייה פתוחה , וזאת על מנת שתעבירי את המסרים והמידעים החדשים .
אנו מגיעים למרכז העיר והנוכחות איתנו רבה, אני לפתע רואה אותה , יפהפייה היא וזוהרת , כן זו שאני כה אוהבת , ואיתה דמותי המקבילה אני נושמת וחשה צורך להודיה .
הודייה על כל הימים בהם אתם איתי , תומכים ומלווים ,
״אהובה את אחת משלו , את מפה בת טלוס , הכיצד אותך נעזוב ..?״
ודמותי שלי עומדת כך מולי מזהה אותי היטב ומחייכת ועינייה נוצצות צמות צמות הן על ראשה
אט אט כמגנט מתמזגות ללא שיח , מתוך הבנה.
אני נושמת אחרת רואה דרכה והיא אותי ואני ניזונה מכל הזיכרון של השנים בהם הייתי מחוברת בפן חלקי .
אני רואה את המסעות האסטרליים , ואת הבנייה החדשה בעיר האור , את הקשרים עם השמבאלה והמפגשים והדיונים , את המערך אשר נבנה במעמקי הפלנטה לקראת הימים הללו ממש .
אני רואה את אדמה והמאסטרים הנעלים , מרפאים עם היכולות האור שלהם את מרחבי הפלנטה האדירים .
אני רואה את האנושות , הכבויה , ואת אלו המתעוררים ואת שליחי האור המצליחים לשמור על המשואות אורם מליבם הייחדוי .
אני נושמת עמוק , ועוד רואה את אלו שיעזבו , הקרובים האהובים .
אני נושמת ורואה את הדרקון האהוב שלי , אורליו , והוא יפיפיה ואני ניגשת ומלטפת , חבר אהוב, זמן מה לא נפגשנו .
עולה על גבו הוא מעיף אותי מעלה מעלה עולים אל קצה ההר והוא מראה אלי את הכניסה לחלליות , ואת הבסיס הפליאדי , את גבישי הקריסטל המקיפים את ההר ואני רואה את הפירמידה העצומה המקיפה את שאטסה ואת אור מהדהד לקילומטרים כה רבים לכל כיווני השמיים .
הדרקון צולל פנימה אל מעמקי הלוע וההר ולוקח אותי , עמוק פנימה אל בשער האור הזהובים אני עוברת אל מרחבי אגרתא הגדולה
הנה היא מתגלה בפניי , מרחבים עצומים של יערות וימים , מרחבים עצומים של בעלי חיים מיוחדים .
אני ממשיכה ועפה ורואה את הערים הנוספות הן מאירות בצבעים שונים והן רבות , כה רבות .
הכיצד אף אחד לא יודע כל כך שם למעלה , מתי יעשו החיבורים .
״בזמן הנכון , בערות הגדולה ״ אני שומעת קול איתי .
אדמה אבי , מלווה אותי בכל המסעות בכל הרגעים , אני חשה אושר בליבי ומוקסמת מכל העושר והפאר ...
הדרקון ממשיך בתעופה ואני רואה את ספל הסרי יאנטרה ואנו עוברים דרכו
״לאן , אני שואלת ״
למרכז המשבאלה , עונה לאדמה .
אנו מגיעים לפני מבנה ענק קריסטל נוצץ , צורות גיאומטריות רבות לו , ואנו חוצים בתוכם .
ומגיעים לחלל מרכזי
שם אני רואה את אדמה עומד מולי ואיתו נציגי השמבאלה , ועוד ממועצת היוניברס .
צורות שונות להם בגופי האור אותם הם עוטים .
צועד קדימה , דמות עצומתית - אותו אני מזהה כאשתר קונמד
״שמח אני לראותך כאן איתנו , אוהלת , הגיעה הזמן לפתיחת תודעתך הערה , היות ואת פועלת עמנו מזה זמן מה .
כיום לאחר המפגש , התקשורת מתעבה למרחבים הגבוהים על מנת לקבל את עזרתך ואת עזרת קהילתך . ״
מדוע אתם זקוקים לעזרתנו אינני מבינה , לכך היכולות …
״בת אנוש אהובה ,בעולם הגשמי את מתגלמת , גופך הם הנושאים את יכולת המלל והבריאה , אנו זקוקים לכם לשנות את הביטוי בעולם הגשמי , הרי הוא נוכח ומתקיים , יש היכולים להיתגלם בו , ויש שאינם , לכן , כפי שהוסבר לך, רבים מהוויות האור או בני הכוכבים נכנסים לגופים של בני האנוש .
למרות חוקי היקום והאיסורים , כאשר יש הסכמה מאותו בן אנוש אזי , זה אפשרי .
לצערנו הימים הללו נושאים בתוכם חוסר הפרדמה וגם בלבול , היות והמעבר בין המימדים הוא תהליך״
כיצד אני וחבריי מעל פני השטח יכולים לעזור
״תחילה אנו מודים לכם כל העבודה אותה אתם מבצעים , אנו נפגשים אתכם שליחי האור , כמו כן המסרים העוברים דרכך הם מיועדים לתמוך ולעשות סדר בעולמות הבניים . ״
מחודש פברואר האחרון , הגברנו את התקשורת איתך מהמועצה הקוסמית האחת ,אנו נתחיל לעבוד איתך ועם בני הקהילה ממרכז הייחודי בעיר האור טלוס, יחד ובשירות הכהן הגדול אדמה.
אני מבינה , ומרגישה את אדמה מלווה אותי ומעמיק ומסביר
״אהובה את ביתי , בנחישות מסירותך , חוצה עולמות , יודעת את את החדש אכן הוא עומד זה לפרוץ, , זהו השלב המעשי בחיבור העולמות . יש שמות שונים לנעשה מעל פני השטח , ואני אמשיך ללוות אותך
ולהעביר את המסרים השונים בדיוק והכוונה לבני למוריה האהובים , אשר להם היכולות לתמוך ולעזור בימים אלו של מעברים . ״
אני רואה את הכהן הגדול אדמה עומד זקוף ומאיר , חשה את אהבתו , והוא ניגש אלי מושיט לי את ידו הענקית ואנו נעלמים …
שוב רואה אותי איתו בטלוס, בעמק השפע היפייפה , אני מסכימה , אני לוחשת לו , אני מתמסרת למשימה
אך מבקשת עזרה שיגיעו אלינו הנשמות מתאימות אלו שיודעות זוכרות מוכנות להתחייב למשימה המשותפת .
״אהובה , את , תמיכה כה רבה את עומדת לקבל , כן מביתך והן מחברייך מעל פני האדמה . ״
אני רואה את , הקהילה את הנשמות המיוחדות אשר בוחרות להצטרף , אני רואה את המפגשים הכנסים והתפילות , את הלמידה וההתרחבות של הנשמות , את המסעות וההזדמנויות העולות בפנינו .
אני רואה את ילדיי והם גדלים , והמעברים בין שערי ישראל שאסטה שוב ושוב ושוב
וטלוס פתוחה ומקבלת את מי שליבו טהור ומלא באהבה.
הנה שוב הם חבריי דונבלו ואני נושמת ומודעת כי הדמות המקבילה שלי בתוכי , כבר אין נפרדות בכל רגע ורגע נושמות אנו יחדיו .
היות חוזהו השלב של חיבור בין הממדים , היות וזהו השלב של אחדות התודעות אחת אני בכל העולמות .
נושמת עמוק מושיטה לה יד ונעלמת בטלוס לעולם האישי שלי , זה המטעין וממלא את כל רבדיי העולמות שלי .
Comments